הכרעת דין בתיק ת"פ 2582-09

כתב האישום

1.           הנאשם מואשם בביצוע עבירות של התפרצות לבית מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק) וניסיון גניבה, לפי סעיפים 384 ו-25 לחוק.

2.           לפי עובדות כתב האישום, ביום 14.9.09 בסמוך לשעה 10:00, התפרץ הנאשם לבית משפחת דיטקובסקי שרף ברחוב האיריס 3 גבעת חיים (להלן - הבית), בכך שצלצל בפעמון הבית, ובהמשך פתח את חלון חדר השינה בקומה התחתונה (להלן - החלון) באמצעות החדרת חץ בין כנף החלון לבין המסילה, ונכנס אל הבית בכוונה לבצע גניבה או פשע. בבית שהתה אותה עת סרלה נלי (להלן - נלי), אשר עבדה והתגוררה במקום. הנאשם נטל את תיקה של נלי וחיטט בו, נלי נכנסה אל החדר ותפסה את הנאשם בכף, והוא נמלט מן הבית דרך החלון. 

ההליך ויריעת המחלוקת

3.           הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. הוא הודה שסביב יום האירוע הגיע לבית האמור, אך לטענתו עשה זאת כדי לחפש אדם שחייב לשותפו סכום כסף. לגרסת הנאשם רק דפק על דלת הבית ועל החלון, לא נכנס לבית ולא ביקש לגנוב.

4.           טביעות אצבע של הנאשם נמצאו על גבי החלון, וזו הראיה המרכזית שהציגה המאשימה להוכחת אשמתו. מטעם המאשימה העידו נלי, בעלת הבית לורי שרף (להלן - לורי), וכן מספר שוטרים. הנאשם העיד להגנתו, ולא הובאו מטעמו עדים נוספים.

חלק ניכר מטענות ההגנה במקרה זה יוחד לקיומם של מספר מחדלי חקירה, אשר לסברת ב"כ הנאשם מטילים ספק סביר באשמתו.

דיון

א. אפיון המעשה

5.           נלי, עובדת זרה נתינת הודו, העידה בבית המשפט אודות המעשה שבוצע ביום האירוע. הודעתה של נלי ת/9 הוגשה כתחליף עדות ראשית, ואולם עדות זו נגבתה חודש ימים לאחר האירוע בשפה האנגלית, שאינה שפת האם של העדה, וחמור מכך - נרשמה בשפה העברית, אותה העדה אינה יודעת לקרוא. כתוצאה מקשיי התקשורת בין נלי לבין החוקר, קיימים פערים בין הודעתה במשטרה לעדותה  בבית המשפט (שם העידה העדה בסיוע מתורגמן לשפה ההודית, וניתן היה לעמוד עמה טוב יותר על פרטי ההתרחשויות ביום האירוע).

6.           למרות הפערים האמורים, לאחר שמיעת העדה אין לי קושי לקבוע את מהימנותה. מדובר בעדה נטולת כל אינטרס, שאינה מכירה את הנאשם, וגם ההגנה לא טענה כי יש פגם בעדותה (זולת הטענה, אותה אני דוחה, כי כיוון שהעדה מתגוררת יחד עם לורי "זוהמה" עדותה במהלך החודש שחלף מאז האירוע ועד לחקירתה בידי המשטרה).

7.           משילוב הודעתה במשטרה של נלי ועדותה בבית המשפט ניתן לקבוע את הממצאים הבאים:

נלי התגוררה בחדר בקומה התחתונה בבית; ביום האירוע צלצל מאן דהוא בדלת. נלי עלתה למעלה, הציצה דרך חלון המטבח וראתה אדם; היא ירדה למטה והבחינה שהתיק שלה לא על המיטה; בשלב זה התקשרה נלי ללורי, וכאשר חזרה לחדרה התיק היה על המיטה והאדם שראתה קודם לכן היה בתוך החדר אמר "מי זה, מי זה" וקפץ החוצה מחלון החדר; חלון החדר תמיד סגור וגם ביום האירוע היה סגור.

8.           החלון בו עסקינן הוא חלון כנף (הזזה) רחב ידיים עשוי אלומיניום, ויש לו מנגנון נעילה פנימי (עדות לורי, עמ' 16 שורה 12, עמ' 11 שורות 20-19). שלומי מלכה (להלן - מלכה), חוקר מז"פ שהגיע לזירה ביום האירוע, העיד כי מצא על החלון סימני פריצה: במבט מבחוץ על כנף החלון הימנית במרכז הקורה הימנית נמצא סימן של  החדרת חפץ בין כנף החלון לבין המסילה. החדרת חפץ בין הכנף למסילה היא שיטת פריצה ידועה ומוכרת של חלונות הזזה (דו"ח ההבהרה ת/5 וכן עדותו בעמ' 21 שורות 29-24).

לא אוכל לקבל את טענת הנאשם בנוגע לאמינות עדותו של מלכה. אמנם דו"ח ההבהרה נערך בעקבות פענוח הט"א כחודש ימים לאחר האירוע, אולם כבר בדו"ח העתקת הטביעות ת/2 מיום האירוע רשם העד כי שיטת הביצוע היתה - "פ. אלימה של חלון מזרחי בחדר שינה בקומה תחתונה", ואין לי עילה שלא לקבל את עדותו לפיה זכר היטב את פרטי עבודתו, ולא רשם את מלוא הפרטים בדו"ח המקורי משום שדו"ח זה מוגבל והעד אינו נוהג לרשום בו את מלוא הפרטים הנוגעים לשיטת הביצוע.

9.           משילוב הממצאים שלעיל יש לקבוע כי ביום האירוע צלצל אדם בדלת. לאחר מכן פרץ האדם את נעילת החלון הסגור וחדר לבית. בהיותו בחדרה של נלי הזיז האדם את התיק של נלי ממקומו, וכשנכנסה נלי לחדר קפץ החוצה דרך החלון.

על יסוד האמור אין כל קושי להוסיף ולקבוע כי ביום האירוע התפרץ אדם לבית בכוונה לגנוב. בנסיבות העניין, מעשה ההתפרצות עצמו מעביר את מעשי אותו אדם משלב ההכנה לשלב הניסיון, ועל כן אני קובע כי האדם המדובר ניסה לגנוב מהבית, וזאת אף מבלי להידרש לאפיון הזזת תיקה של נלי ממקומו.

ב. זהות המבצע